תולדות מכונת התפירה
ההיסטוריה של מכונת התפירה מתחילה בשנת 1755 בלונדון. ויזנטל צ’ארלס מצא ורשם פטנט על המחט שבה קוף המחט ממוקם בתחילתה ולא בסופה.
מאז רישום הפטנט חלפו כשלושים וארבע שנים עד שבשנת 1789 תומס הקדוש המציא את מכונת התפירה הראשונה הכוללת את המחט עם החור בתחילתה, שבהמשך הפכה למכונת התפירה הראשונה.
יש האומרים כי תומס הקדוש רק הגה את הרעיון של מכונת התפירה ושרטט את התכניות וידוע רק כי במשך השנים נעשו נסיונות רבים לייצר מכונות תפירה וגם ניסיונות אלו נועדו יותר למכונות רקמה לאו דווקא לתפירה.
ידוע על מספר אנשים שניסו לפתח את מכונת התפירה כמו תומאס סטון מצרפת. בשנת 1804 בלתסאר ניסה לעשות מכונה לתפירת כובעים.
בשנת 1818 ג’ון קנולס מנסה לבנות מכונת תפירה באמריקה ללא הצלחה יתרה, המכונה תופרת מספר סנטימטרים ויוצאת מאיפוס. היה קל יותר ומהיר יותר לתפור ביד.
חייט צנוע מאוסטריה בשם יוסף, בונה בשנת 1814 דגם של מכונת תפירה ובשנת 1815 הוא מקבל פטנט רשום על שמו. החייט יוסף מדרספרגר משקיע את כל כספו בשכלול המכונה ובשנת 1841 מכונת התפירה שלו זוכה בפרס, אבל הוא לא מצליח למצוא יצרן שייצר את המכונה שלו ובסופו של דבר יוסף מת בשנת 1850 בוינה כשהוא עני וחסר כל.
בכל זאת דבר אחד נותר לזכותו, הוא מוכר על ידי הגרמנים כממציא מכונת התפירה.
בשנת 1829 בצרפת, ברתלמי מייצר מכונה ראשונה שדומה במראה למכונה שאנחנו מכירים. המכונה עשויה מעץ ותופרת תפר שרשרת עם חוט אחד בלבד.
במשך השנים היו ניסיונות רבים לבניית מכונת תפירה אך כל המכונות שפותחו היו גדולות ומסורבלות.
בשנת 1834 וולטר האנט ממציא באמריקה מכונה שגודלה סביר ויכולה לשמש לתפירה בבית (אגב, וולטר האנט היה ממציא פורה ובין היתר המציא את סיכת הביטחון).
וולטר האנט ממציא מכונת תפירה שבתנועתה מנסה לחכות את תנועת היד בזמן התפירה ומשלבת לראשונה תפירה באמצעות שני חוטים. אחרי מספר שנים ואין סוף של ניסיונות נעלם וולטר האנט מההיסטוריה וכך גם מכונת התפירה שלו ועוד המצאות רבות.
בשנת 1846 באנגליה, אליאס האו, ממציא מכונה כשהוא מתבסס על רעיונותיו של וולטר האנט. הוא מנסה מספר דגמים ונוסע לאמריקה שם הוא מגלה כי המהפכה התעשייתית בעיצומה וישנם מספר דגמים חדשים של מכונות. אליאס מנסה להגן על הפטנט שלו בבתי משפט אך ללא הצלחה.
בשנת 1850 יצחק מריט זינגר מפתח את המכונה ומוסיף שולחן עבודה עם דוושה שאיפשרה להחזיק את הבד בשתי ידיים חופשיות ולהניע את המכונה על ידי פידול (דיווש).
מריט יצחק זינגר לא המציא את מכונת התפירה, אלא למעשה הוא העתיק כמעט כל דבר מהממציאים לפניו.
בשנת 1851 צ’ארלס ז’ודקינס מפתח את המכונה ומביא את המכונה עד כדי תפירה של 500 תפרים בדקה.
בשנת 1854 המכונה משתכללת ומונעת על ידי מנוע קיטור שמופעל בראש שולחן עליו מס’ מכונות תפירה המחוברות ביניהן באמצעות רצועת עור רחבה. המכונות מחוברות בטור האחת לשנייה ומשם למנוע מרכזי. המכונה החליפה במתפרות עבודתן של כ-60 נשים.
להיסטוריה של מכונת התפירה יש מספר רב של גרסאות, אך על העובדה שזאת אחת מההמצאות החשובות ביותר בתחום המכונות אין כל ויכוח.
בשנת 1926 כבר היו בעולם מעל ל- 150,000 דגמים של מכונות תפירה. במהלך השנים, מכונת התפירה התייעלה והשתכללה והיא נמצאת כמעט בכל בית. הבגדים נראים טוב יותר ואיכות התפירה השתפרה ללא הכר.
2 Responses
סיפור מעניין ומרתק. תמיד חשבתי שזינגר המציא את המכונה…
תמיד לומדים דברים חדשים